שבת כמשל

2 שנים
358 צפיות
הורד (5)

שבת הוא יום בו חלים איסורים רבים. אסור לכתוב, אסור לבשל, אסור להדליק ולכבות חשמל ועוד. אך למרות כל זאת, שבת הוא יום של שמחה עונג ורוממות הרוח!. היאך מסתדרים שני אלו יחדיו? הכיצד יתכן שלמרות המגבלות, מאפיינת מידת השמחה את מהותו של יום זה?

אודות סימן השאלה נוכל אולי לפתוח במשל פשוט… משחק הכדורסל. ראיתם מימיכם ספר חוקים של משחק זה? הרי כולו מלא איסורים ו'קנסות'! מי שמקפיץ כדור עם שתי ידיים – הקבוצה שלו מאבדת את הכדור. כנ"ל, מי שהולך שני צעדים מבלי להקפיץ. מי שמשאיר את הכדור בידו זמן רב מדי, גם הוא מפסיד. ומי שמכה בחברו אפילו מעט, מכריזים כנגדו 'פאול' אפילו אם הדבר נעשה בטעות ובשוגג!

אם מסתכלים רק על האיסורים, זה נראה משחק נורא משעמם, אך לא כך הדבר! המשחק מלא בקצב בו הכל זורם. החוקים אינם פוגעים בקצב המשחק, אלא אדרבה – מאפשרים אותו. בלי החוקים, היה הכל בלגן אחד גדול. שחקן אחד היה מחזיק בכדור עד שכולם משתעממים ונרדמים, ואז זורק אותו לסל. כולם היו מרביצים ורצים מפה לשם בלי מטרה מוגדרת… החוקים לא נועדו, אפוא, לדכא את רוח המשחק, אלא לאפשר אותו. החוקים יוצרים מסגרת למשחק מלא חיים והנאה, שלא יגיע אלא בשמירה הדוקה על החוקים.

הנמשל הוא, כאמור, יום השבת. הנפש שלנו שואפת לחירות, ואין היא יכולה לחוש בחירות זו אלא כאשר יש מסגרת שמונעת הפרעות. כאשר העיסוקים הם גשמיים, הם מפריעים את רוממות החיים. האיסורים הגשמיים מאפשרים מרגוע לנפש האדם ולכן רק כאשר הם שובתים… רק אז יכולה הנשמה למצוא את הביטוי שלה הנעלה ביותר.

אז יש זמן פנוי לזמירות. לדברי תורה. לסעודה משפחתית. להשקעה נוספת בתפילה. לתשומת לב לצורכי הנשמה שבמשך ימי המעשה לפעמים מתעלמים ממנה. הגבלת המעשים אינה הגבלה. היא חירות של הנפש ברובד הנעלה ביותר שלה. רק המקבל עליו את ה'עול' של ההגבלה הזו, יוכל למצוא שבעצם זו הדרך הודאית להגיע אל ההתעלות. ישמחו במלכותך שומרי שבת!

 

 

מדף הפייסבוק של הרב יוסף מזרחי כנסו:

https://www.facebook.com/RabbiMizrachi/?fref=ts

תגובות הגולשים:


ניווט באתר

קהילת חידושים סגורה בשישי-שבת! זכור שמירת השבת הנה מקור הברכה!

היום שבת

אנא חזור 18:22