"קוקה קולה-טעם החיים"

6 שנים
474 צפיות
file_1_original

אדם הולך במדבר ביום קיצי, חום אימים סורר מסביבו, לפתע הוא מרגיש צימאון גדול. הוא שולח את ידו באופן אוטומטי

לכיוון המימייה – אך שוד ושבר, המים שהיו בתוכה – התאדו מהחום. לא נותרה לו ברירה, אלא לחזור חזרה למקום ישוב

ולהביא משם מים. לפתע אורו עניו. הוא רואה בקבוק עם מים זרוק בצד הדרך. מתקרב אותו אדם אל הבקבוק בשמחה,

מרים אותו בזהירות, אך לצערו הרב – הוא מגלה שהמים שבתוכו שחורים. בינתיים הצימאון גובר. מה עושים? אין לו הרבה

ברירה, והוא מחליט לשתות את המים השחורים. הוא פותח את הבקבוק, ולפתע הוא שומע רעש חזק ומוזר מתוכו. מְעֵין

שריקה חזקה. הוא מסובב את הבקבוק בשביל לדעת איזה חומר הוא מכיל – אך לצערו הרב על הבקבוק לא כתוב מה הוא מכיל.

האם אותו אדם ישתה את המים – או שהוא יעדיף לחזור חזרה לביתו ולהביא משם מים?

כל אדם נורמאלי היה עוזב את הבקבוק ומחפש לעצמו מים במקום אחר. אף אדם שפוי לא היה שותה את המים השחורים

התוססים האלה, מהנימוק: אולי זו חומצה? אולי זה רעל?

אך מה היה קורה אם הוא היה מבחין פתאום שעל הבקבוק מוטבעות המילים "קוקה קולה"? האם גם אז הוא היה מפחד

מהצבע של המים ומהרעש? לא ולא! הוא היה שמח בצבע השחור וברעש המוזר (הגזים) – ואפילו מחפש עוד בקבוק כזה!

כעת צריך להבין: מדוע כשלא כתוב על הבקבוק כלום – זה מפחיד לשתות את מימיו, אך אם כתוב עליו "קוקה קולה" – שותים

את התכולה "בשמחה" ואפילו מחפשים עוד אחד? מה גורם לשינוי הקיצוני הזה?

התשובה היא: כשכתוב "קוקה קולה", זה מסמל משהוא. זה מסמל שמאחורי הבקבוק הזה עומד מפעל גדול ומכובד ליצור

משקאות שנמצא תחת פיקוחו של משרד הבריאות, ממילא אין מה לחשוש. אך כשאין את הלוגו הזה על הבקבוק, זה כבר

מפחיד, אולי זה מורעל: אולי זה חומר כימי? וכל בר דעת מבין שזה לא קיצוניות כלל.

אותו דבר זה "היהדות".

אדם צועד במדבר (בחיי היום יום), פתאום הוא מגלה שנגמרו לו המים, (כל האידיאולוגיות פרחו ונמוגו. חינוך – אסון.

קדושה – מילה ללא כיסוי. שלום בית – אין כזה מוסג אפילו במילון. בן אדם לחבירו – שייך לדור הקודם.

כיבוד הורים – זה מוסג משובש, ובמקומו יש מוסג "כיבוד ילדים", כי היום הם המילה האחרונה).

לפתע הוא רואה בקבוק מים מושלך בצד, (הוא נחשף לעולם היהדות). אך המים ששם שחורים ומרעישים ומפחידים

(המצוות נראות לו שחורות ומוזרות), אך כאשר הוא מסובב את הבקבוק, (כאשר הוא בודק ובוחן את שורשי היהדות),

הוא מגלה שזה לא סתם בקבוק מוזר ומפחיד – אלא זה עם חותמת של "קוקה קולה". (מתברר לו שהדת לא מוזרה

ומפחידה – אלא היא מדויקת ונפלאה, יש עליה חותמת של בורא עולם). מאחרי הבקבוק הזה עומד מפעל גדול אמין

ומסודר – ולא איזה גוף ברברי. (היהדות מושתת על יסודות איתנים, שהתחילו מאבות אבותינו, ופרוסה על אלפי שנים

עד למתן תורה ואף לפני כן).

אכן, "הדת" היא "טעם החיים", ואשרי החוסה בצילה.

שנאמר (תהלים ל"ד) טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.

תגובות הגולשים:


ניווט באתר

קהילת חידושים סגורה בשישי-שבת! זכור שמירת השבת הנה מקור הברכה!

היום חג

אנא חזור 18:24