הגאון ר' אליהו מוילנא – לרגל יום ההילולא י"ט תשרי

6 שנים
505 צפיות
333

סיפר ה'אבני נזר' על הגאון מוילנא: כידוע, הגאון זצ"ל היה יוצא מידי פעם לגלות מבלי לחשוף את זהותו כמו גם את גדולתו,

רק כאשר הבין שבזה שיגלה את עצמו יוכל להרבות כבוד שמים – עשה כך וגילה עצמו. בשנים ההם התעוררו ויכוחים תמידיים

בין חכמי האומות לחכמי ישראל, בעיר ברלין שבגרמניה כשהגיע לשם הגר"א בגלותו דרשו ה'פרופסורים המלומדים' לערער על

קביעת חז"ל שיש שס"ה גידים, וטענו שמתוך מחקריהם וניתוחים רבים שביצעו בגופות מתים התברר שמספר הגידים אינו מדוייק.

חכמי ישראל השיבו להם: דברי חז"ל אינם צריכים חיזוק וראיה, ורק מפני חוסר ידיעתם ובורותם של החוקרים לא מצאו את

המספר המדוייק. הויכוחים נמשכו זמן רב, ולכחמי ישראל נגרמה מכך עוגמת נפש. כאשר הגיע הידיעה שהגאון מוילנא הגיע

לעירם, הודיעו לחכמי האומות שהגאון כבר יוכיח להם שכן היה נודע לחכם גדול גם אצל הגויים, והנה – באותו היום ערכו

הפרופסורים ניתוח בשתי גופות של מתים ומצאו שבכל גופה היה חסר גיד במקום אחר, עיני הכל היו נשואות לגר"א.

לתדהמת הכל – ביקש הגר"א שיבדקו האם הגידים החסרים הינם במיקום כזה וכזה בגוף? כשהגיבו בחיוב גילה להם הגאון

שהמת האחד היה חסר לו גיד במכום כזה – משום שרדף כל ימי חייו אחר חטא הניאוף, והמת השני שהגיד

שלו היה חסר במקום אחר – רדף באופן בולט מאוד אחר הכבוד. הלכו הפרופסורים לחקור ולדרוש, והשתאו להיווכח בצדקת הגר"א.

וזה מה שאמרו חז"ל ומובא בהקדמה של החפץ חיים על 'שמירת הלשון' וכן הוא בהקדמה של המשנה ברורה: שרמ"ח איבריו של

האדם כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה גידיו – כנגד שס"ה לא תעשה. ומי שנזהר לקיים את המצווות ולא לעבור על הלא תעשה,

כשיבוא לבית דין של מעלה יהיו אביריו וגידיו שלמים.

תגובות הגולשים:


ניווט באתר