רבי אמנון ממגנצא (נסתלק מהעולם בראש השנה ד' אלפים תשע"ב)

6 שנים
370 צפיות
flx_3238384_3121037_01_3

 

מעשה ברבי אמנון ממגנצא שהיה גדול הדור ועשיר ומיוחס ויפה מראה, והחלו השרים וההגמון לבקש ממנו שיהפך לדתם, וימאן לשמוע להם. ויהי כדברם אליו יום יום ולא שמע להם, ויפצר בו ההגמון, ויהי כהיום בהחזיקם עליו, ויאמר :"חפץ אני להיוועץ ולחשוב על הדבר שלושה ימים" וכדי לדחותם מעליו אמר כן, ויהי אך יצוא יצא מאת פני ההגמון שם הדבר ללבו, על אשר ככה יצא מפיו לשון ספק שהיה צריך שום עצה ומחשבה לכפור באלוקים חיים. ויבוא אל ביתו ולא אבה לאכול ולשתות ונחלה, ויבואו כל קרוביו ואוהביו לנחמו, וימאן להתנחם כי אמר "ארד אל ליבי אבל שאולה" ויבך ויתעצב אל לבו. ויהי ביום השלישי בהיותו כואב ודואג, וישלח ההגמון אחריו, ויאמר לא אלך! ויוסף עוד הצר שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה, וימאן ללכת אליו. וימאר ההגמון "מהרו את אמנון להביאו בעל כורחו" וימהרו ויביאו אותו, וימאר לו "מה זאת אמנון? למה לא באת אלי למועד אשר יעדת לי להיוועץ ולהשיב לי דבר ולעשות בקשתי?" ויען ויאמר אמנון "אני את משפטי אחרוץ, כי הלשון אשר דבר ותכזב לך – דינה לחתכה" כי חפץ היה ר' אמנון לקדש את ה' על אשר דבר ככה, ויען ההגמון ויאמר "לא כי, הלשון לא אחתוך כי היטב דברה, אלא הרגלים אשר לא באו למועד אשר דיברת אליי – אקצץ! ואת יתר הגוף אייסר."ויצוו הצורר, ויקצצו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו, ועל כל פרק ופרק היו שואלים לו – 'התחפוץ עוד אמנון להפך אמונתו'? ויאמר 'לא' !! ויהי ככלותם לקצץ, ציוה הרשע להשכיב את ר' אמנון במגן אחד, וכל פרקי אצבעותיו בצידו. וישלחהו לביתו ולכן נקרא שמו ר' אמנון כי האמין באל חי וסבל על אמונתו ייסורים קשים מאהבה רק על הדבר שיצא מפיו. אחר הדברים האלו קרב מועד והגיע ר"ה ביקש מקרוביו לשאת אותו לבית הכנסת עם כל פרקי אצבעותיו המלוחים ולהשכיבו אצל הש"צ(שליח ציבור). ויעשו כן. ויהי כאשר הגיע ש"צ לומר הקדושה ו'חיות אשר הנה' א"ל ר' אמנון 'המתן מעט ואקדש את השם הגדול', ויען בקול רם: 'ובכן לך תעלה קדושה' כלומר שקידשתי את שמך על מלכותך וייחודך, ואח"כ אמר 'ונתנה תוקף קדושת היום' ואמר 'אמת כי אתה דיין ומוכיח' כדי להצדיק עליו את הדין שיעלו לפניו אותן פרקי ידיו ורגליו, וכן כל העניין והזכיר 'וחותם יד כל אדם בו, ותפקוד נפש כל חי' שכך נגזר עליו בר"ה. וכשגמר כל הסילוק נסתלק ונעלם מן העולם לעין כל, ואיננו כי לקח אותו אלוקים. ועליו נאמר 'מה רב טובך אשר צפנת ליראך' וגו'. אחד הדברים והאמת אשר הועלה ר' אמנון ונתבקש בישיבה של מעלה ביום השלישי לטהרתו, נראה במראות הלילה לרבי קלונימוס בן רבי משולם בן רבי קלונימוס בן רבי משה בן רבי קלונימוס – ולימד לו הפיוט ההוא 'ונתנה תוקף קדושת היום' ויצוו עליו לשלוח אותו בכל תפוצות הגולה להיות לו עד וזיכרון, יעש הגאון כן.

 

תגובות הגולשים:


ניווט באתר